<h1>תניא רבתי סימן ל"א</h1>
<h2>דף מא:</h2>
עד מתי מברכים על הלבנה. עד שתמלא פגימתה דהיינו עד (י"ג) [ט"ז] יום. ויש אומרים שאין לברך על הלבנה אלא בלילה. וכתב החבר רבי צדקיה בר' אברהם הרופא דשרגא בטיהרא למאי מהניא, ועוד שגבול הלבנה בלילה. דכתיב (תהלים קל"ו) את הירח וכוכבים לממשלות בלילה.
<h2>דף מב.</h2>
כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני השכינה. כתיב התם (שמות ט"ו) זה אלי ואנוהו. וכתיב הכא (שם י"ב) החדש הזה לכם. תנא דבי רבי ישמעאל. אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים בכל חדש וחדש בברכה זו דיים. אמר אביי הילכך מעומד מברכים לה.
במסכת סופרים [פ"כ מ"א] אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם. ובכלים נאים. ותולה עיניו ומיישר רגליו כנגדה ואומר. בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וכו' עד מקדש ישראל וראשי חדשים (ס"א וחותם מחדש חדשים). ואומר סימן טוב. סימן טוב. סימן טוב. תהוי לנא ולכל ישראל. ברוך יוצרך. ברוך עושך. ברוך קונך. ברוך בוראך. ברוך מקדשך. וירקוד כנגדה שלש רקידות. ויאמר. כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע ביך. כך אם ירקדו אויבים עלי לא יגעו בי. (שמות ט"ו) תפול עליהם אימתה ופחד וגו'. ואומר לחברו שלש פעמים שלום עליך. והולך לביתו בלב טוב. אשר במאמרו ברא שחקים. מצאתי בשם החבר רבי בנימין בר' אברהם הרופא נ"ע. לשון המקרא הוא דכתיב (תהלים ל"ג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. ואל תתמה על לשון במאמרו. כדאמרינן בעשרה מאמרות נברא העולם. ואמרו [ר"ה ל"ב ע"א, מגילה כ"א ע"ב] בראשית נמי מאמר הוא. והאומר אשר בדברו, לא הפסיד. חוק וזמן נתן להם. חוק הוא גבול, כמו (משלי ט') בשומו לים חקו. וכתיב (ירמיה ה') אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו. ומהו החוק, (בראשית א') את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. וזמן, זמנים קבועים שחוזרין בהן לתחילת מחזורם. שנת חמה שס"ה יום ורביע. מחזור חמה כ"ח שנה. בכל כ"ח שנה חמה חוזרת לתחילת ברייתה. בתחילת ליל רביעי בתחילת שבתי. שנת לבנה שנ"ד ימים ושמונה שעות ותתע"ו חלקים. וחדש הלבנה כ"ט ימים ומחצה ושתי ידות שעה וע"ג חלקים. ומחזור הלבנה כ"א שנה. שלא ישנו את תפקידם. מעולם לא זרחה חמה במערב ולא שקעה במזרח. וכתיב (ישעיה מ') המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. וכתיב (ירמיה ל"א) אם ימושו החקים האלה גם אני אמאס בכל זרע בית ישראל. כלומר מה שאין משנין את תפקידם וחוק וזמן הקבוע להם, היא הבטחה טובה לנו שהקב"ה חפץ בנו. וזהו פירוש להא דתנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש בברכה זו דיים. לכן אין צריכין לברך בה שהחיינו שהרי מברכין על חדושה שהיא מתחדשת בזמן הקבוע לה. ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם. על שם הכתוב (תהלים י"ט) ישיש כגבור לרוץ אורח. וכתיב (דה"א ט"ז) עוז וחדוה במקומו. פ"א, ששים ושמחים שיעשו הבריות רצון קוניהם, שהרי בעון הבריות המאורות לוקין. כדכתיב (יואל ב') שמש וירח קדרו. ובבראשית רבה, אמר ר' לוי בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על חמה ולבנה שאינן מבקשים לצאת ולהאיר לעולם. ומה הן אומרים הבריות מקטרגים ומשתחוים לנו. אמר ר' יוסטא ברבי שונם מה הקב"ה עושה להם יושב עליהם בדין והם יוצאים ומאירים לעולם בעל כרחם הה"ד (צפניה ג') בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר, לא פסק. פעלו אמת, פעלו של הקב"ה אמת שגזר על הלבנה שתהא מתפגמת והולכת אמת הוא ודין ישר הוא. לפי שקטרגה על החמה, לפיכך גזר עליה ואמר לה לכי ומעטי את עצמך. ורבינו שלמה ז"ל פירוש פועלי אמת. כלומר שאין משנים את תפקידם. ופעולתם צדק. (ס"א שפעולתם צדק) כלומר שבראם הקב"ה לצורך הבריות להאיר להם. וצדקה עשה הקב"ה עם בריותיו בכך. ופתרונו ופעולתם צדק בעולם. וללבנה אמר שתתחדש. ויש בחדושה עטרת תפארת לישראל. שאף הם עתידים להתחדש כמותה. כמה דתימא (תהלים ק"ג) תתחדש כנשר נעוריכי. וכתיב (שם ק"ב) ועם נברא יהלל יה. שהקב"ה חוזר ובורא אותם בריה חדשה. וחותם בא"י מקדש חדשים. או מחדש חדשים. והלבנה נקראת חדש. כדכתיב (שמות י"ב) החדש הזה לכם, ואמרו כזה ראה וקדש. ובלשון משנה שנינו [ר"ה כ"ב ע"א] אב ובנו שראו את החדש. כך מצאתי בספר שבולי הלקט.
